2007 יולי | יונית מוזס

למה דחו את "חוק חלוץ", באמת?

26 07 2007

יש לדגנרטים שממלאים את הפרלמנט שלנו (כן, זה באמת נעים יותר לומר "פרלמנט") זמן, תקציב ומרץ לחוקק חוקים מטופשים, שלא לומר – בעלי קאץ' גזעני – כמו "חוק הסיכה" (הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – תעודה וסיכת חבר כנסת), התשס”ז-2006, המגיש – אלכס מילר, "ישראל ביתנו"). יש להם זמן להתעסק בקשקושים שאף אחד לא יאכוף ושאין להם שום ערך, כמו לחוקק חוקים שמחייבים נסיעה באופניים עם קסדה בלבד (אין ספק, קסדה זה מה שיציל רוכב אופניים שמתמרן בכבישים עמוסים לצד נהגים חסרי אכפתיות, וזה מה שיפתור את בעיית היעדר מסלולי האופניים המוסדרים במדינה). אבל כמו תמיד, כשזה מגיע לבעיה העמוקה ביותר שלנו – השחיתות, וכשזה נוגע לכיס האישי שלהם, כאן פתאום הם נעלמים.
המשך לקרוא קטע זה »



אם הוא לא היה אהוב ליבי

25 07 2007

הנפש התאומה שלי והגבר של חיי, זה לא היה קורה. אבל הוא כן, ומשום מה הדברים האלו חשובים לו עד כדי כך שהוא ביקש, אז אנא כנסו כנסו, ואם אפשר אז גם הצביעו הצביעו.



מה יהיה עם כל ההסתה הזאת?

24 07 2007

כשאני מסתכלת על כותרות העיתונים בזמן האחרון, איך לומר, אני מתחילה לפחד. אני לא יכולה למצוא סיבה אחרת לשטף הפרובוקציות, הדיסאינפורמציה, הדמגוגיה האינטרסנטית והשקופה וההסתה הגלויה שמתפרצת מעל גבי הדפים, חוץ מאשר דברים מאוד לא נעימים שתואמים מאוד מטרות קיצוניות של כל מיני גורמים לא נעימים.
המשך לקרוא קטע זה »



דמוקרטיה מתפוררת

20 07 2007

קיים איזשהו מיתוס שטוען שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה בדרך דמוקרטית. האמת היא, שהיטלר אינו אחראי על הרס הדמוקרטיה הגרמנית, אלא רק על דפיקת המסמר האחרון בארון המתים שלה, ועלייתו לשלטון היתה ניצול של נסיבות של דמוקרטיה מתפוררת במובן הכי עמוק של המילה.

המשך לקרוא קטע זה »



קצת מקארתיזם לעת צהרים

19 07 2007

קיבלתי אתמול לתיבת האימייל שלי את דבר הדואר הבא:

Your email address was forwarded to us and we wish to introduce you to I.A.M.
http://israel-academia-monitor.com
We are exposing anti-Israel Israeli academics' publications and activities
and we're monitoring academic boycotts on Israel

 

 

 

אני תוהה, מי לעזאזל העביר להם את המייל שלי, מתוך מחשבה שאני עשויה להתעניין בדבר הזה? כנראה שמישהו שמעולם לא קרא דבר שכתבתי, או בעיקר את האזכור של האתר הזה שני פוסטים קודם, בסמוך לאיזה אתר לא נעים (אנדרסטייטמנט) שאוסף חומרים על יהודים בעולם.

בעיני, האתר הזה הוא קודם כל עוד סמן לכשל הדמוקרטי הכל כך עמוק של החברה שלנו, שמעדיפה זעזוע, הפחדה, דמגוגיה ופופוליזם, צווחות והאשמות על פני דיון ציבורי אמיתי, כן ונוקב בבעיות הכל כך קונקרטיות, כל כך קשות וכל כך מסוכנות שלנו. ניחוח עצוב מאוד של מקארתיזם ושל פאשיזם עולה מהדבר הזה. ואם כבר הם הפנו אותי לחלק האנגלי של האתר שפונה לתורמים של מוסדות אקדמיים, כנראה מסין או אפריקה, כדי להזהיר אותם בפני הסכנה של אקדמאים שפועלים להרס מדינת ישראל, הייתי רוצה לומר כמה דברים בעניין.

ראשית, אני רוצה לומר שלדעתי מוסדות אקדמיים אינם א-פוליטיים, ולא צריכים להיות א-פוליטיים. להיפך. לדעתי, אם הם שומרים על מעמד "מגדל השן", הם בוגדים בתפקידם, שלפחות חלקו הוא לתרום, לשפר ולקדם את התרבות הציבורית והדמוקרטית במדינה, בעיקר לנוכח מצבה העכשווי. הדרישה ל"ניקיון" פוליטי או "איזון" היא דרישה מגוחכת. אפילו מחקר מדעי אינו נקי פוליטית או "מאוזן". לא כל כשכן מחקרים בתחום מדעי החברה והרוח. וזו גם דרישה אנטי-דמוקרטית, שפוגעת בכל מהות האקדמיה. אם רוצים לעשות משהו למען המדינה, יש לתבוע ולעודד את הריבוי והוויכוח, המחלוקת והדיון הרציני. בכל נושא, גם הקשים ביותר.

שנית, אני רוצה לומר שלכל אדם במדינה דמוקרטית זכות ואף חובה לפעול לשינוי אופיה וצורתה של המדינה כפי שהיא נראית היום, כדי להפוך אותה למקום טוב יותר, הוגן יותר, הגון יותר, דמוקרטי יותר, ובמובנים רבים גם יהודי יותר (יהדות, כדת לא מיסיונרית, לא כופה, שבה דרך ארץ קודמת לתורה וחכמיה חושבים שהתורה כולה על רגל אחת היא "ואהבת לרעך כמוך" וכדומה. כן, זה מה שאני לוקחת מהדת הזאת).

אף אחד מהאקדמאים שמופיעים ברשימה אינו פועל להרס מדינת ישראל. בחלק מהם יצא לי להיתקל אישית, ולפחות אלו מהם שאני מכירה אוהבים את מדינת ישראל ורוצים בטובתה לא פחות מהדגנרטים מכפר שמריהו שמפעילים את הזבל הזה. למעשה, יותר. אם כבר הם פועלים למען משהו, אז זה למען שינוי צורתה של מדינת ישראל כך שלא תראה כפי שהיא נראית היום – מדינה שלא רק כובשת ודורסת את אוכלוסיית השטחים, אלא גם כובשת ודורסת את אוכלוסייתה היא, את החלשים שלה, "עניי עירה". מדינה שלא רק "שוקלת" לבצע פשעים נגד האנושות, אלא מבצעת אותם כבר זמן רב. ובעיני, לצאת למלחמה ללא שיקול דעת שהובילה להרס וחורבן כל כך עצום באוכלוסייה אזרחית, או לשדוד את כספם של ניצולי השואה ולהפקיר אותם למוות בדלות ובעליבות, גם אלו "פשעים נגד האנושות". "הפסקת קיומה" של מדינה כזו הוא לא רע, אלא טוב. בעיקר אם הוא יסמן את תחילת קיומה של מדינת ישראל חדשה, דמוקרטית יותר, יהודית יותר, אנושית יותר.

לעומת זאת, לפחות חלק מהאקדמאים שמופיעים ברשימה אכן נאבקים למען הדמוקרטיה הישראלית, שקיומה עומד בסכנה מדי יום ביומו, עם כל פעילות חקיקה דמגוגית חדשה שמוציאה מתוכה הכנסת המושחתת, וכל צעד נוסף בשחיקת הנורמות הדמוקרטיות האנושיות הבסיסיות. חבל רק שאין יותר מהם. אולי אז הם היו רלוונטיים מספיק כדי להשפיע ממש.

וחוץ מזה, כשהם אומרים: "תעזרו לנו לעצור את האנשים האלו", למה הם מתכוונים?



קצת פרופורציה לגבי הפליטים

12 07 2007

ועדת הפליטים והמהגרים האמריקנית - NGO שקיים לטענתם כבר 96 שנים – מדווחת כי מספר הפליטים בעולם גדל ב-2 מיליון אשתקד, והגיע ל-14 מיליון פליטים, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2001. הגידול, הם אומרים, נובע מ"אקסודוס" מתמשך של פליטים מעיראק – כ-790 אלף אנשים עזבו את המדינה רק ב-2006. סוריה קלטה 449 אלף מהם, ירדן 250 אלף, מצרים 80 אלף וארה"ב – 202. לא אלף. בודדים.

מבחינה היסטורית, אומרים המחברים, המספר הגדול ביותר של פליטים מגיע מאפגניסטן – 3,260,300, החל משנות השמונים. המספר השני הגבוה ביותר הוא מספרם של הפליטים הפלסטינים – 3,036,400, ועיראק במקום השלישי עם 1,687,800.

עוד אומרים המחברים כי מספר הפליטים בעולם ש"מאוחסנים" במחנות פליטים במשך 10 שנים או יותר גדל ל-8.8 מיליון בני אדם, וכי מצב הפליטים בעולם הולך והופך לגרוע יותר מדי שנה, בקטגוריות של הגנה פיזית, מעצר, חופש תנועה והזכות להתפרנס.

הדו"ח מדרג גם את המדינות המארחות מבחינת היחס שלהן לפליטים, כאשר המדינות שמקבלות את הציון הגבוה ביותר – לתשומת ליבם של כל הפליטים הפוטנציאלים כאן – הן קנדה ובנין. מילא קנדה, אבל מסתבר שהחור הזה באפריקה טוב לא רק בדמוקרטיה. רוסיה וטנזניה נכשלו בכל הקטגוריות. ארצות ערב לא הסתברו כמקום מוצלח מאוד לברוח אליו, ולרוע המזל, גם ישראל.

זה הדו"ח המלא.

***

ופרט לכך, גם במצב השחיתות בעולם לא נרשמה יותר מדי התקדמות, לפחות לא לפי הבנק העולמי, שפרסם את דו"ח השחיתות השנתי שלו, שכולל נתונים שנאספו במשך עשור. המחברים חושבים שהנתונים ממש מביאים ל"התפקחות". הנתונים על ישראל מדכאים למדי, וכדאי להסתכל עליהם (תכנסו לכאן, תבחרו ישראל, ותבחרו ב-all במקום שבו ניתן לסמן את השנים. כדאי גם להסתכל על זה כ-table – יותר מפורט).  מסתבר שתחושת ההתדרדרות הכללית שיש לי היא לא כל כך מנותקת מהמציאות, ובשנה הבאה אני צופה התדרדרות גם בקטגוריה של voice and accountability. צנזורת אינטרנט אף פעם לא תרמה יותר מדי לקטגוריה הזאת.



גם קרן המטבע בידינו…

10 07 2007

היום התבשרנו שדומיניק שטראוס-קאהן ימונה לראש קרן המטבע הבינלאומית לאחר פרישתו הפתאומית של ראש הקרן הנוכחי, רודריגו ראטו. לפני כמה שבועות מינה בוש את רוברט זוליק לתפקיד נשיא הבנק העולמי, אחרי העפתו הברוטלית של פול וולפוביץ' הנפוטיסט. אני לא יודעת אם היתה עוד פעם כזאת, שבה עמדו שני יהודים בראש שני המוסדות הפיננסיים הגלובלים, שהם עדיין המוסדות הפיננסיים המשפיעים והחשובים ביותר בעולם – כאלו שחורצים גורלות של מדינות, אפילו בתקופה שבה הם נאבקים על הרלוונטיות שלהם.

וחוץ מהם, יש גם את מייקל בלומברג, שצפוי להשתמש בהונו העצום כדי לממן את הקמפיין הצפוי שלו (אם כי יש לציין שהוא מכחיש בינתיים) להתמודדות על נשיאות ארה"ב כמועמד עצמאי. לפי הערכות, הוא מתכוון להשקיע בעניין יותר כסף משהשקיעו בוש וקרי ביחד ב-2004, ואין לו צורך אפילו בתורם אחד.
המשך לקרוא קטע זה »



בעיית הסודאנים

7 07 2007

שום דבר לא יקרה אם נקלוט בארץ כמה מאות פליטים מסודאן. אפילו כמה אלפי. שום דבר שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בו, באופן תיאורטי ומבחינת התנאים הכלכליים המציאותיים שלה. אבל מבחינה מעשית, אנשים הומניים באמת צריכים לפעול כדי למצוא לפליטים מסודאן פתרונות במדינות אחרות (שאינן מצרים. ראיתי פעם סרט על מצבם של הסודאנים במצרים. זה לא פתרון הומני). כי מה יש לאדם נרדף, מושפל ומדוכא, שבורח מארצו מפחד ששם ירצח, ייאנס או יעונה, לחפש במדינה כמו ישראל?

המשך לקרוא קטע זה »



זה לא

3 07 2007

יש לי הרבה דברים לומר, כתושבת העיר, בגנות ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. לדעתי, לטובת העיר ולטובת הדמוקרטיה, זו חובה להחליפו באדם ראוי יותר בבחירות המקומיות הבאות. במהלך כהונתו, הוא עשה דברים גרועים הרבה יותר שפגעו באנשים רבים יותר מאשר הריסת אולם זה או אחר. אבל מאבקם של אוהדי הפועל הפסיק להיות היום חלק מהמאבק הכללי יותר נגד חולדאי ולמען העיר ותושביה. הם הציבו את עצמם מחוץ לגדר, עם מעשה חילול הקברים והאיום ברצח. זה לא כלי לגיטימי, זה לא מה שעושים בני אדם, ואם הספורט העביר אותם על דעתם, אז אין לי שום בעיה שיהרסו להם את האולם. למעשה, כפי שאמרו כבר אחרים לפני, אני בעד שינתצו להם את הפסילים. שיקבלו קצת פרופורציות על החיים. או טוב יותר – שישיגו לעצמם חיים. בא לי להקיא מהדברים האלו.

איפה, אגב, גינויים מצד הקבוצה, בעליה, מנהליה ושחקניה, או אוהדים שפויים יותר? היו כאלו?



חיים רמון, המשנה לרוה"מ

1 07 2007

יש הפגנה בכיכר ביום שבת?

(אגב, כבוד שרת החינוך תמיר, יש סיכוי לראות אותך מתפטרת? בכל זאת, עבריין מין שהורשע במעשה מגונה הולך לשבת איתך ליד השולחן עכשיו, ואתמול שמעתי אותך בטלוויזיה מקשקשת כל מיני דברים ומתייפחת על מר גורלן של הנפגעות המסכנות. מה שלא עשית כשנתת את הסכמתך לכניסתו לממשלה של שר שתומך באפלייה ודיכוי והשפלה וגירוש "מרצון" של 20% מאוכלוסיית ישראל, או שכשנתת את הסכמתך להרג מיותר של 150 ישראלים וכ-1,000 לבנונים. את רוצה לומר לי שגם לגבי הנשים מדובר בצביעות ודמעות תנין בלבד? ומה איתך, חברת הכנסת יחימוביץ', ממפלגת הקואליציה, יש מצב לקריאה נחרצת לפרישה מהממשלה?).
***

"שרת החינוך, שהייתה בין הנואמות הבולטות בעצרת המחאה נגד עסקת הטיעון של קצב, מודה ששובו של חיים רמון לממשלה אינו נוח לה אך מסבירה שאם לא דבק בו קלון – העניין כשר. "יש לי בעיה עם זה כשרת החינוך, כיצד להסביר את זה למורים ולתלמידים", אומרת תמיר בראיון ל-ynet".

""לא אמרתי שחיים רמון ראוי לכהן כמשנה לראש הממשלה. אין ספק שהמינוי שלו הוא בעייתי והמעשה שלו לא ראוי. אבל אנו צריכים לקבל את עמדת בית המשפט, שקבע שאין במעשה שלו קלון. רמון יצטרך להתמודד בעצמו עם מעשיו שלו". כך אמרה אמש (ד') בראיון מיוחד ל-ynet שרת החינוך יולי תמיר, אחרי השבעתו של חיים רמון לשר בממשלה".

פרופסור לפילוסופיה, שרת החינוך, מפרטת למה הכיסא חשוב מהמוסר, מההיגיון, מהנפגעות, מהמאבק לשינוי נורמות ההטרדה המינית, או בכלל מכל דבר אחר. על סמך הפוסט הזה, הייתי יכולה לכתוב את הדברים במקומה. כל כך צפוי, כל כך עלוב. העיקר שהיא מסוגלת בשמחה להשתלח באדם שטרם הורשע בשום דבר, ולכן אפילו קלון טרם דבק בו. אלא, כמובן, אם אתם לא חושבים ש"קלון" זה רק מושג משפטי-פוליטי שניתן להיתלות בו כדי להכשיר שרצים. אפילו לא שווה פוסט נפרד. כמה צביעות, כמה הצטדקות, כמה גועל נפש. רבי, עד לאן הגענו.






that