קצת פרופורציה לגבי הפליטים

ועדת הפליטים והמהגרים האמריקנית – NGO שקיים לטענתם כבר 96 שנים – מדווחת כי מספר הפליטים בעולם גדל ב-2 מיליון אשתקד, והגיע ל-14 מיליון פליטים, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2001. הגידול, הם אומרים, נובע מ"אקסודוס" מתמשך של פליטים מעיראק – כ-790 אלף אנשים עזבו את המדינה רק ב-2006. סוריה קלטה 449 אלף מהם, ירדן 250 אלף, מצרים 80 אלף וארה"ב – 202. לא אלף. בודדים.

מבחינה היסטורית, אומרים המחברים, המספר הגדול ביותר של פליטים מגיע מאפגניסטן – 3,260,300, החל משנות השמונים. המספר השני הגבוה ביותר הוא מספרם של הפליטים הפלסטינים – 3,036,400, ועיראק במקום השלישי עם 1,687,800.

עוד אומרים המחברים כי מספר הפליטים בעולם ש"מאוחסנים" במחנות פליטים במשך 10 שנים או יותר גדל ל-8.8 מיליון בני אדם, וכי מצב הפליטים בעולם הולך והופך לגרוע יותר מדי שנה, בקטגוריות של הגנה פיזית, מעצר, חופש תנועה והזכות להתפרנס.

הדו"ח מדרג גם את המדינות המארחות מבחינת היחס שלהן לפליטים, כאשר המדינות שמקבלות את הציון הגבוה ביותר – לתשומת ליבם של כל הפליטים הפוטנציאלים כאן – הן קנדה ובנין. מילא קנדה, אבל מסתבר שהחור הזה באפריקה טוב לא רק בדמוקרטיה. רוסיה וטנזניה נכשלו בכל הקטגוריות. ארצות ערב לא הסתברו כמקום מוצלח מאוד לברוח אליו, ולרוע המזל, גם ישראל.

זה הדו"ח המלא.

***

ופרט לכך, גם במצב השחיתות בעולם לא נרשמה יותר מדי התקדמות, לפחות לא לפי הבנק העולמי, שפרסם את דו"ח השחיתות השנתי שלו, שכולל נתונים שנאספו במשך עשור. המחברים חושבים שהנתונים ממש מביאים ל"התפקחות". הנתונים על ישראל מדכאים למדי, וכדאי להסתכל עליהם (תכנסו לכאן, תבחרו ישראל, ותבחרו ב-all במקום שבו ניתן לסמן את השנים. כדאי גם להסתכל על זה כ-table – יותר מפורט).  מסתבר שתחושת ההתדרדרות הכללית שיש לי היא לא כל כך מנותקת מהמציאות, ובשנה הבאה אני צופה התדרדרות גם בקטגוריה של voice and accountability. צנזורת אינטרנט אף פעם לא תרמה יותר מדי לקטגוריה הזאת.

0 תגובות בנושא “קצת פרופורציה לגבי הפליטים

  1. טל – אני פחות מתייחסת להשוואה עם מדינות אחרות (באופן כללי, זה ממש לא אומר לי שום דבר, לגלות שאני יותר טובה מבורקינה פאסו), ויותר למגמה על פני השנים. ובחלק מהקטגוריות, המגמה מאוד מדאיגה (בעיקר בקטגוריות "שלטון החוק" ו"שליטה בשחיתות"). וזה אומר שמצבנו רע, ונמצא בהתדרדרות. לא הייתי אומרת שמצבנו כל כך גרוע אם התוצאות של 2006 היו אותן תוצאות כמו עכשיו, אבל דומות גם לתוצאות בכל אחת מהשנים שלפני כן. אגב, עניין היציבות השלטונית הוא העניין הפחות מטריד בעיני. הוא אמנם מחפיר אצלנו, אבל גם חלק מהדמוקרטיות היותר טובות לא נמצאות בירוק כהה. יציבות שלטונית מלאה יש רק במקומות כמו צפון קוריאה.

    לגבי מהימנות, בעיני היא מספיק טובה, משתי סיבות – קודם כל, מדובר במחלקת המחקר של הבנק העולמי, שהיא כידוע לך עתירת משאבים וידע. דבר שני, איסוף הנתונים בכל אחת מהקטגוריות נעשה ממגוון של מקורות, והם נותנים שם את מספר המקורות, ואם תעשה למטה "expand all" תוכל לראות את כל המקורות. הציון הסופי הוא איזשהו שקלול של כולם. אני גם בטוחה שאם תחפש בדו"ח תמצא גם הסבר מפורט על המתודולוגיה שקשורה לכל השאלות שהעלת.

  2. יונית,
    אינני מבין על מה הרעש?
    על פי הטבלה שהם נותנים, בשנת 1996 (שנת נתניהו), ב10% מהמדינות שיש בהן הכי פחות שחיתות. כיום הגענו להיות רק בין 20% מהמדינות שיש בהן הכי פחות שחיתות. האפקטיביות השלטונית שלנו נשארה די יציבה, בין 20% המדינות המובילות. בחופש הביטוי הינו ונשארנו די נמוכים (בין ה-30% הטובות ביותר) כאן זה יכול לנבוע משלטון של מספר מצומצם מאד של משפחות (3) על כל אמצעי התקשורת, או מכך שיש לנו כ-2.5 מיליון אנשים ללא זכויות אזרחיות תחת שלטתנו.
    אינני בטוח כמה המדדים הללו מהימנים (מאד קשה לזהות שחיתות שהתקשורת לא חושפת), אך מצבנו לא כל כך גרוע (הייתי כמובן שמח אם הינו המדינה המובילה בכל המדדים הללו, אבל בינתיים איננו יודעים איך לעשות זאת, מלבד לטחון את הפוליטקאים שלנו מעל גבי העיתונים)

  3. אני מצאתי את הירידה ב-control of corruption מאוד מצערת. וקונסיסטנטית, בעיקר לנוכח העובדה שב-1996 היינו שם במאון העליון. וגם ב-rule of law. צהוב זה גם לא משהו. ושלא יטעו אותך הירוקים. אנחנו בדרך למטה, ולמעשה, יש לי איזושהי תחושה שאם נצא מהאדום שם באמצעות ליברמן, ניכנס לאדום בכמה דברים אחרים.

  4. כשתופעל צנזורת האינטרנט (הדור הבא – חסימת תכנים הפוגעים בדת, במדינה ובמכבי ת"א),כבר לא תוכלי להגיע לדו"ח של 2008.
    נתון מפתיע בדו"ח – הציון ב"יציבות פוליטית" בשנת 2006 כמעט והוכפל יחסית ל-2002. לא שאנחנו לא עמוק בבוץ מהבחינה הזו, ולא שהצבא האדום הבוהק לא גורם לי להרגיש פחות כמו במדינה מערבית, ויותר כמו ברפובליקה דרום-אמריקאית לפני 100 שנה, אבל בכ"ז – זה נותן קצת תקווה.
    (אלא אם מי שסכם את האחוזים התבלבל מרוב דיכאון – מה שבהחלט הגיוני).
    מעניין אם הבדיקה לגבי 2006 כוללת את הקיץ ואת מלחמת לבנון II)

השאר תגובה