אפשר גם אחרת

יום קשה עבר על כוחותינו. שבוע קשה. שנה קשה. מאחר ואין לי שום כוח נפשי להתייחס לענייני מסים, הטאליבן המשתלט על ישראל או שאר קשקושי היום, אני אשחק עכשיו בניצן הורוביץ, ואקשקש קצת על כמה דברים רחוקים יותר. מה זה רחוקים, כמה דברים שמתרחשים אוביוסלי על כוכב אחר.

בגרמניה, אנשים הפסיקו ללדת. בכל אירופה, למעשה. זה כבר די common knowledge, שככל שהנשים משכילות יותר, כך הן יולדות פחות. ובעולם של קפיטליזם ברוטלי, יודעים כל איש ואישה שמבינים את דרכי העולם הזה שלא יולדים אם אי אפשר לפרנס (ולא רק ברמה של אוכל ובריאות, אלא גם ברמה של בובות אלמו, המותגים הקיימים וכל חוג פלצני שכל הילדים הולכים אליו), ובוודאי שלא יולדים אם זה הופך אותך לשפחה עם שלוש משרות דה פקטו, בזמן שהבחור, אם הוא קיים בכלל, לא ממש מבין מה רוצים ממנו בכל העניין הזה של הילדים, סידור הבית, ניקיון, הכנת ארוחות ערב וכדומה.

כן, זו הכללה גסה. אבל כל אישה יודעת שיש בה יותר משמץ של אמת. ראו למשל את הכתבה המאממת של הגברת ריקי כהן ב-ynet, על ה"פמיניסטיות" החדשות. נשים תבוסתניות מצליחות להגיע לכזו רמה של רציונליזציה, שהן מכנות את הוויתור שלהן על המאבק האמיתי – שוויון בין גברים לנשים לא רק במה שקורה מחוץ לבית, אלא גם במה שקורה בתוכו, בשם החצוף "פמיניזם".

אבל נחזור לגרמניה, מקום נאור באופן יחסי (אגב, אנחנו חיים היום בשנת 2007. סתם, תזכורת למי שיש לו דחף עז להשתמש במילת ה-"נ"), שם מבינים עניין (בכל זאת, קנצלרית, למרות שאין לה ילדים). ילודה נמוכה זו בעיה. האוכלוסייה מזדקנת, יש פחות עובדים, וצריך לשלם יותר פנסיה. בעיה. ועידוד הגירה של "עובדים אורחים" כמו פעם זו לא התשובה האופטימלית, לפחות לא בצורה המונית (ולא, ממש לא בגלל שרחובותיהם הנקיים והמצוחצחים נשטפים בים של מוסלמים או אפריקנים פרימיטיבים ומלוכלכים ושורצי מחלות, שכל ייעודם בחיים זה לא חס וחלילה להיות העבדים הדחויים של הלבנים השמנים, אלא להרוס את ערי אירופה היפות – כמו שנאמר בטקסט האנטישמי של איזה קשקשן, שהתפרסם באיזה "עיתון" רשת מוונצואלה (שמשום מה אנשים טענו שהוא ספרדי) שרץ פעם באימיילים וזכה לפופולריות רבה בקרב האנטישמים היהודים). אז מה הם עשו? תוכנית לעידוד ילודה.

ומה כוללת התוכנית? אדם שמחליט לקחת חופשת לידה, זכאי לקבל שני שליש ממשכורת הנטו שלו במשך 12 חודשים. אם שני ההורים מחליטים "לקחת תורות" בחופשת הלידה, הם זכאים להארכה של ההטבה עד 14 חודשים. בשבדיה מקבלים כבר מזמן עד 480 יום, ו-80% מהמשכורת. גם דיר פאפא, אם הוא רוצה. בשבדיה ובצרפת גם יש רשת מוזלת של מרכזי טיפול בילדים.

הקוריוז המשעשע בנוגע לתוכנית עידוד הילודה הגרמנית היה שהיא נכנסה לתוקף ב-1.1, ונשים בהריון מתקדם עשו ככל שביכולתן כדי שילדן לא ייוולד בדצמבר. חבל, מזל קשת זה אחלה מזל. ואני יודעת מניסיון.

ובמקום רחוק מאוד משם, בסין, אסור ללדת יותר מילד אחד. מדיניות ממשלתית (אם כי עכשיו מותר ללדת שניים אם הראשון היה בת, כדי לצמצם את תופעת רצח התינוקות הבנות). קראתי, אגב, בספרה של קרן צוריאל "המיליארד הראשון שלי" (אגב, חברים, מה קורה עם העורכים בהוצאה שלכם? שכר מינימום?) שהמדיניות הזאת יוצרת דור של ילדים נסיכים מפונקים שקשה בכלל להאמין.

איזה עולם מופלא.

***

בצרפת יצא לפני איזה חודש ארגון בעל שם משונה ביותר, "ילדיו של דון קישוט" (אני מאוהבת…), בקמפיין למען ההומלסים. הוא פתח את הקמפיין בהקמת עיר אוהלים באזור אופנתי בפריז. בהמשך החודש צצו להן ערי אוהלים כאלו בערים נוספות במדינה. אחרי זה כמה אנשים נכנסו לאיזה סקוואט גדול ליד הבורסה והכתירו את המקום בשם "המשרד לענייני הומלסים ואנשים עם בעיות דיור". אחרי חודש, דה וילפן יגיש הצעה שתעגן את הזכות לדיור בחוק. סרקוזי ורויאל מבטיחים גם הם לעשות הכל למען חסרי הבית (שלושתם יתמודדו על נשיאות צרפת באפריל הקרוב).

במדינה, אגב, לפי איזשהו סקר שעשה איזשהו ארגון, יש 100 אלף אנשים שחיים ברחוב, עוד כמיליון שמסתובבים במלונות, מוטלים, מקלטים וכו', ועוד 2 מיליון שתנאי המחיה שלהם "לא הולמים". אין מה לעשות, אין על הצרפתים בתחום הזכויות המעוגנות בחוק. הזכות לדיור תצטרף לזכות להשכלה והזכות לבריאות, ולמגילת זכויות האדם והאזרח. ואפילו בלי טרור לבן. אם להזכיר לרגע – כאן המדינה לא מוכנה אפילו להגדיר מושג פשוט כמו "קיום בכבוד". למה, מישהו חייב לכם משהו? למה, יש כאן בכלל מדינה?

***

אי אפשר לשחק בניצן הורוביץ בלי רגע של פסימיות בעניין איכות הסביבה. אם כי אני לא חשה כל כך הרבה פסימיות כרגע לגבי המחשבה שעוד בערך 20 עד 30 שנה יימסו קרחוני הקוטב והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו, האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה והסדר החברתי כפי שאנחנו מכירים אותו יימחקו עם המים. וזה בגלל שהטלוויזיה דולקת ואולמרט מקשקש משהו. בתשובה לשאלתו של החבר הזה של איינשטיין, "למה אתה כל כך מתנגד לרעיון היעלמותו של המין האנושי", אני חייבת לומר שלמרות שהייתי באמת רוצה שהעולם יהיה מקום טוב יותר למחייה לבני אדם ולג'ירפות, כרגע, ההתנגדות שלי לרעיון הזה אינה עזה במיוחד.

ובנימה אופטימית זו.

0 תגובות בנושא “אפשר גם אחרת

  1. אני לא מסיקה סיבתיות ממתאם – חס וחלילה, חלילה וחס. ובכל מקרה, ההיקש נוגע בעיקר, כפי שציינתי שוב ושוב, למקרים הקיצוניים שאנחנו מסכימים עליהם – שיעור אוריינות נמוך מאוד – ילודה גבוהה.

    לגבי השאר:
    א. שוב, הסביבה משפיעה. (וכן, יש דווקא תופעה של התאסלמות של נשים אירופיות. ראיתי על זה איזה דוקומנטרי איפשהו. נדמה לי שזה היה באחת ממדינות סקנדינביה, או בהולנד. לא זוכרת).
    ב. אנחנו חיים בעידן של גלובליזציה. אוריינות היא עדיין מדד מאוד רלוונטי בהקשר הכללי יותר של הדברים.
    ג. יש גם עניין של יחסיות. ביחס לקבוצות אחרות במדינת ישראל, רמת האוריינות בקרב הנשים הערביות היא אכן רמה נמוכה מאוד. יש עדיין רלוונטיות מסוימת לעניין הקומון סנס (שעליו מבוססות בסופו של יום רוב התיאוריות שמהן נגזרות ההשערות שאותן אנו בודקים) בנוגע לקשר בין רמת האוריינות הזאת, שמשקפת משהו שהוא כבר לא רק "רמת אוריינות", לבין שיעור הילודה. אני ממש לא רוצה לטעון כאן שהמסקנה היא ש"אם נלמד נשים לכתוב נוריד את הילודה". במקרה הפנים ישראלי, מדובר ביותר מללמד נשים לכתוב, והעניין בהחלט קשור למבנה המשפחה ולמערכת היחסים המגדרית (שניתן לומר ברמה מסוימת של סבירות שהם גורמים שתורמים לקביעת מספר הילדים ורמת האוריינות הנשית גם יחד), שבהחלט מושפעת מהשאלה האם ועד כמה ניתנות בידי האישה אופציות לפרוץ את המערכת הזאת. וכאן אולי באמת עניין התואר הראשון הוא רלוונטי יותר (וכל זה כמובן מורכב מדי מכדי שנוכל להתייחס אליו בצורה רצינית בתגובה או בפוסט).

    או בקיצור, נדמה לי שאין בינינו מחלוקת.

  2. אני גם שואל את עצמי על מה הוויכוח. אין כל כך וויכוח, כנראה – סתם הפרחת רעיונות לחלל האוויר. בכל מקרה, ההתערבות הראשונית שלי לדיון הייתה סביב הטענה ש'השכלה מביאה לפחות ילדים' – זה לא נראה לי משפט שנכון בסיטואציה הישראלית.

    א. לא דיברתי על שבדיות אתניות שהתאסלמו – לא ידוע לי על תופעה כזו. דיברתי על שבדיות שהיו פעם אפגניות. יש כאלה – הרבה – והן מתנהגות, כנראה, אחרת מישראליות עם רעלה.
    ב. הטענה שלך בסוף היא הטענה המשמעותית. נכון שאוריינות היא לא תואר ראשון היא לא השכלה, ולכן אני טוען שמדד האוריינות לא מעניין. אני מסכים ש'כאשר רמת האוריינות בקרב נשים נמוכה מאוד רמת הילודה שלהן גבוהה מאוד', אבל אני חולק על המשך המסקנות שלך.
    קודם כל, את מסיקה סיבתיות ממתאם. לדעתי שני הדברים נובעים מהתייחסות מסויימת למבנה המשפחה ולמערכת היחסים המגדרית, ולכן – אם נלמד נשים לכתוב, לא בהכרח נוריד את הילודה (הסכמנו איפשהו שזו מטרה ראויה?)
    שנית, אני לא חושב שאפשר לראות בשיעור האוריינות בישראל, או אפילו בקרב נשים מוסלמיות בישראל, 'רמה נמוכה מאוד'. הנתון שעדאלה מביאים הוא נתון מזעזע, שחייבים לטפל בו בהקדם, אבל הוא עדיין לא מגיע לרמות סוב-סהריות, של 9%, ולכן אני לא בטוח שהוא רלוונטי לעניין הילודה.

  3. א. כי הן חיות בשבדיה, אולי? רוב השבדיות הן אכן בלונדיות עם שערות על הרגליים (אם כי הבנתי שזה קצת פחות פופולרי היום). ואני מניחה שתסכים איתי ששבדיות שהיו בלונדיות עם שערות על הרגליים והפכו לשבדיות עם רעלה זה משהו אחר לגמרי מנשים באפגניסטן.
    ב. אוריינות כמדד זה לא תואר ראשון כמדד. אולי המילה "השכלה" היא מרחיבה מדי.

    אני טוענת שצריך הרבה יותר מלהאריך את חופשת הלידה במדינת ישראל. קודם כל וראשית לכל, צריך שתהיה כאן מדינה.

    בכל מקרה, אני לא מבינה על מה הוויכוח. אני לא חולקת על הטענה שמדובר ב"משוואה" מורכבת עם אינספור גורמים. אני מקווה שבכל זאת שנינו מסכימים שעדיין אפשר לעשות איתה משהו (להסיק ממנה מסקנות כלשהן ברמת הסבירות של כל מסקנה בתחום מדעי החברה, 15% מקס..), ואני חושבת שבהחלט אפשר לומר שכאשר רמת האוריינות בקרב נשים נמוכה מאוד, רמת הילודה שלהן גבוהה מאוד, ושניתן לראות שינויי מגמה כשמגדילים את הנגישות של נשים שנמצאות בתחתית של התחתית להשכלה (למעשה, יונוס אומר שנשים יודעות לנצל טוב יותר את מה שנותנים להן – במקרה שלו מדובר בכסף, אבל נדמה לי שהוא גם אמר משהו על השכלה – מאשר גברים).

  4. שני דברים שאפשר למצוא בהם נתונים בעניין:
    http://www.adalah.org/newsletter/heb/sep05/ar2.pdf
    (על שיעור אוריינות בקרב נשים ערביות)

    ו-
    http://www.idi.org.il/hebrew/catalog.asp?pdid=546&did=111&tmp=1&hom=3

    (כמה דברים על ילודה והשכלה בקרב חרדים – המכון הישראלי לדמוקרטיה, כנס קיסריה 2006, מסמך ראשון. צריך להירשם).

  5. לא הבנת אותי, כנראה.
    אני לא טוען, כמובן, שהחברה הישראלית הומוגנית.
    טענתי שתי טענות:
    א. חברות אחרות הם לא כל כך הומוגניות כמו שנדמה לנו מכזה מרחק. לא כל השבדיות הן בלונדיניות עם שערות ברגליים – יש לא מעט שבדיות עם רעלה. למה הן יולדות פחות ילדים מישראליות עם רעלה?
    ב. ההטרוגניות לא בהכרח מסבירה את העלייה בשיעור הילודה, בעיקר מכיוון שגם אם תעשי הומוגניזציה – קחי, נניח, רק משפחות של בני קבוצת הרוב בעלי תואר ראשון השייכות לעשירון השלישי בהכנסה מישראל, איטליה ושבדיה – עדיין תראי הבדלים משמעותיים בשיעור הילודה. כלומר, זה הבדל שלא ניתן להסביר בעזרת השכלה.
    אבל שתי אלה טענות שלא ממש נוגעות לרשומה המקורית, ויותר נובעות מהתגובות. אם את טוענת שצריך להאריך את חופשת הלידה בישראל, אני בטח בעד.

    והערה טכנית קטנה – כתבת "בשבדיה מקבלים כבר מזמן עד 480 יום, ו-80% מהמשכורת. גם דיר פאפא, אם הוא רוצה." אז זהו, שלא – מתוך 480 הימים, יש חודשיים שדיר פאפא לא מקבל אם הוא רוצה – הוא חייב לקבל. כלומר, חודשיים שאם אבא לא לוקח, אף אחד לא לוקח. אצלנו זה יקרה, נניח, בשנת 2157, אחרי המהפכה?

  6. אני לא חייבת להחליט דבר כזה, מאחר ואני מדברת, למקרה שלא הבנת, על הבדלים דומים להבדלים בין שבדיה לניז'ר (אולי יותר בין שבדיה ללוב) שניתן למצוא בין קבוצות אוכלוסיה שונות בתוך ישראל, כמו למשל נשים ערביות או נשים חרדיות. לפחות לגבי הנשים הערביות, יש נתונים. והם לא יפים.

    את ישראל אי אפשר "לשייך" כיחידה אחת. לא ברור לי, אגב, איך כבן אדם שחי במדינת ישראל אתה יכול לומר שההטרוגניות הזאת היא משוערת. אני לא מכירה בן אדם אחד שפוי שנסמך על המציאות, שיגיד דבר כזה. ישראל היא, כזכור לכולנו, חברת מהגרים. מספר האנשים שמקורם מכאן מזה דורות הוא מצומצם מאוד. אנשים עדיין מתייחסים אחד לשני כאל "פולני" או "מרוקאי" (או "הונגריה" לצורך העניין). אפילו משהו כמו "אמריקאי" אין לנו כאן. ויש לנו כמה חלוקות גדולות שהן מאוד מבוססות, ולמעשה מהוות הנחת מוצא לא בלתי סבירה לרוב המחקרים הסוציולוגיים על ישראל. למעשה, ממעט הסוציולוגיה שלמדתי זכורים לי קורסים, ספרים ומאמרים רבים שנושאים כותרות שכוללות את המילים "ריבוד" ו"דיפרנציאציה", מחוקרים עדכניים ועד לראשית הסוציולוגיה הישראלית.

    כמו שאמרתי קודם, אני לא חולקת על העניין הזה, שיש גבול למה יכולה השכלה להסביר. עשיתי בחיי איזו רגרסיה אחת או שתיים (אבל נו מור, לצערי). בניתוח ההבדלים בילודה בין מדינות אירופה השונות אין יותר מדי ערך לנושא כאן, מאחר ובמדינות אירופה השונות יש כ-100% אוריינות, ולכן הדגש עובר כמובן למשתנים אחרים. נגיד, תוכניות סוציאליות שונות. אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסקתי כאן.

  7. נכון, האוריינות כאן נמוכה מבשבדיה או באיטליה, אבל אם את צריכה להחליט האם להשוות את ישראל לאיטליה מול שבדיה או לשבדיה מול ניז'ר, אני חושב שלפחות מבחינת אוריינות ברור לאן לשייך אותנו. מעבר לרמה מסויימת, שיעור האוריינות מפסיק להיות משמעותי, ושיקולים אחרים של השכלה הופכים להיות יותר מייצגים – השאלה האם יש אחוז אחד או ארבעה של אנאלפבייתים הוא פחות משמעותי, מבחינת השפעה על ממוצע הלידות, משיעור מסיימי ביה"ס התיכון, או משיעור בעלי התואר האקדמי.

    אבל מעבר לזה, אני מוכן להפנות אותך לעשרות מחקרים שעוסקים בדיוק בזה – מקור ההבדל בשיעורי הילודה בין ארצות אירופה. יש גבול למה יכולה להסביר ההשכלה, וכאן נכנסת מדינת הרווחה, שכמו שאמרתי משפיעה מאוד על שיעורי הילודה.

    ההנחה שרק ישראל הטרוגנית היא לא מאוד מבוססת, דרך אגב. כל הנחה כזו צריכה להיות מגובה בנתונים, לדוגמא – השונות של מספר הילדים, ולא רק הממוצע. לפני שבדקנו את המספרים האלה, לפתח תיאוריות על סמך הטרוגניות משוערת זה מאוד בעייתי.

  8. ובהתחשב באוכלוסיה ההטרוגנית שלנו, אפשר להניח שה-2.41 הזה מייצג 5 במגזרים מסוימים לעומת 1 במגזרים אחרים (ולא כמו בשבדיה או איטליה, המון משפחות דומות עם 1.6)?

  9. אני רק חייבת להוסיף את נתוני הוורלד-פקט-בוק לגבי ישראל:
    ליטרסי רייט של 95.4% – 97.3% לגברים ו-93.6% לנשים.
    שיעור ילודה: 2.41 ילדים לאישה.
    לא לגמרי שבדיה, או איטליה.

  10. ומה כל השאר בשבדיה?
    ומה כל השאר בישראל?
    (ממש לא דיברתי על הומוגניות של נוצרים מוסלמים ויהודים, אגב).
    אני, ולא רק אני, בהחלט הייתי מבססת תיאוריות על ההבדלים האלו.

  11. אם את מודדת אוריינות, ישראל היא בליגה של איטליה ושל שבדיה, לא של ניז'ר, ולכן כל מסקנה לגבי ישראל לא צריכה להימדד יחסית לניז'ר.
    מה גם שהקביעה שלך לגבי ההומוגניות של אירופה לעומת ההטרוגניות הישראלית לא ממש מבוססת. בשבדיה יש 12% מוסלמים, לעומת 16.5% בישראל. לא הייתי מבסס יותר מדי תיאוריות על הבדל כזה.

  12. אני לא מדברת איתך על הבדלים קטנים, אלא על הבדלים גדולים. הליטרסי רייט בשבדיה הוא 99% גם לגברים וגם לנשים. הליטרסי רייט באיטליה הוא 99% לגברים ו-98.3% לנשים. מספר הלידות הממוצע בשבדיה הוא 1.66 ילדים לאישה, ובאיטליה 1.28 ילדים לאישה. אלו הם הבדלים שכמעט ולא קיימים, וקשה לומר עליהם משהו רציני. ברמות כאלו של השכלת נשים – כמעט 100%, ברור שיהיו גורמים נוספים שמשפיעים. לעומת זאת, בניז'ר, שיעור ההשכלה של נשים הוא בערך 9%, ושיעור הלידות הוא יותר מ-7 ילדים לאישה. ניקח עוד דוגמא – בלוב – שיעור השכלת נשים בערך 72% (גברים כ-92%), ומספר הילדים הממוצע לאישה הוא 3.28.

    בישראל, מאחר ומדובר במדינה שאוכלוסייתה לא הומוגנית כמו בשבדיה או איטליה (או שאר אירופה, למען הסדר הטוב), אפשר לבדוק את הדברים האלו בתוך המדינה עצמה.

  13. הסטטיסטיקה של יחס שלילי בין ילודה להשכלה ממש לא מדוייקת.
    את מוזמנת לבדוק, לדוגמא, את הנתונים של איטליה מול שבדיה – השבדיות משכילות יותר וגם יולדות יותר.
    במדינות מתועשות, יש קשר הרבה יותר ברור בין תמיכה בנשים עובדות לבין מספר ילדים למשפחה. ככל שחופשת הלידה ארוכה יותר ושהמעונות מסובסדים יותר, יש יותר ילדים.

    היוצא מן הכלל הוא כמובן ישראל, שמצליחה לתחזק מצד אחד חופשת לידה מהקצרות בעולם ומצד שני מספר ילדים גבוה מאוד – בגלל שהמדינה מעודדת ילודה באופן שאין לו אח ורע מאז הקמתה (לדוגמא, האם ידעתם שישראל היא מצד אחד המדינה היחידה שמממנת הפריית מבחנה לילד שני ומצד שני – אחת היחידות שלא מסבסדת אמצעי מניעה?)

  14. רק לצורך הגילוי הנאות – אני נמנית על מעריציו של מר הורוביץ.

    יוחאי – לא הייתי אומרת "לא משתלם", אלא מפחיד, ולא רק בגלל המחשבה שאולי חס וחלילה נגיד לא תהיה לי או לבן הזוג שלי עבודה איזו תקופה, או שחס וחלילה נצטרך לעבוד בכל מיני עבודות חסרות תכלית כדי לממן טיטולים, מזון תינוקות ומזון למוח שחייבים לתת לילד אחרת איזה סיכוי יהיה לו בעולם הזה – במקום להתקדם למקום טוב ורציני יותר בחיים, שהיה יכול גם לתרום רבות לאותו ילד – אלא גם בגלל שהכל מתפרק כאן, הכל אלים, הכל מושחת, וזה מתחיל כבר מהגנון. ואז, אם הצלחת לגדל את הילד שלך עד לגיל צבא, באים כמה מפגרים ושולחים אותו למות במלחמה מטופשת כדי לתלות איזה דגל על איזה בית נטוש. ואין לך שום שליטה על זה. כי לתת הם אולי לא יודעים, אבל לקחת הם יודעים גם יודעים, המושחתים עלובי הנפש האלו, שכולנו יודעים איפה הילדים של רבים מהם נמצאים (או הילדים של הרבה אנשים בגילאים הרלוונטים שאני מדברת איתם. הם פורקים אותם בכל העולם, ונושמים לרווחה). זה שיש לי רחם לא אומר שיש לי איזושהי זכות לחרוץ את דינם של בני אדם נוספים לחיות בגיהנום חסר התוחלת הזה, שרוב תושביו לא רואים לו עתיד. וכן, נכון יש יותר גרוע – באפריקה תינוקות מתים מצמא ומאיידס, למשל – אבל יש גם יותר טוב (או כמו שאמרתי – אפשר גם אחרת).

  15. לגבי סין, המצב יותר מורכב מ"רק ילד אחד" ו"שניים אם יש בת".
    ההגבלה למיעוטים היא שניים או שלושה ילדים, יש עוד תנאים שונים גם לקבוצת הרוב (Huns) בהם הם יכולים ללדת שני ילדים (למשל בערים מסוימות) ועוד.

  16. הו, הלוואי שזה היה כל כך פשוט. ולמעשה, זה באמת כל כך פשוט. למה אתה חושב שחרדים עכשיו מונעים מנשים שלומדות הוראה השתלמויות? רוצה סטטיסטיקות, לך ל-CIA world fact book ותסתכל על הליטרסי רייטס של גברים ונשים במדינות מפותחות, ובמדינות נחשלות, ואז תסתכל על מספר הילדים הממוצע למשפחה. כמו שאמרתי, העניין הזה הוא common knowledge (ולא תשיג שום דבר אם תחסוך בחינוך של מישהו, אגב. הרעיון הוא להעלות את כולם, לא להשוות באמצע. להפחית את שיעור הילודה בכל העולם זה לא רעיון כל כך רע, כשאתה יודע שאחת מהבעיות הגלובליות החמורות היא דווקא פיצוץ האוכלוסין).

  17. ככל שנשים משכילות יותר הן יולדות פחות.
    חוששני שמצאנו את הפתרון לכל הבעיות. נדחוף השכלה גבוהה בחינם לכל ערבי/ חרדי/ ושאר בני מיעוטים, נצמצם את הילודה אצלם, ומצד שני, נחסוך בחינוך לילדי תל אביב החביבים, מה שיגרום לריבוי טבעי מבורך, וכך נגשים את החלום הציוני.

השאר תגובה