הוגו צ’אבז והטלוויזיה – הצד השני של המטבע

שמענו את מה שיש לאופוזיציה, ובעצם, לתקשורת האמריקנית, לומר בנושא סגירת תחנת הטלוויזיה בוונצואלה. ראינו גם את ההפגנות הסוערות. ועכשיו נשמע גם את הצד השני. לטענת צ'אבז, תחנת הטלוויזיה RCTV, שאת רישיונה סירב לחדש, הסיתה לאלימות. לטענתו, ערוץ הטלוויזיה הזה וגם ערוץ Globovision  (שבתקשורת המערבית מכונים "ערוצי אופוזיציה") תמכו באופן גלוי ומובהק בניסיון ההפיכה נגדו ב-2002.

עכשיו, בואו נחשוב רגע. נניח שאנחנו מדינה דמוקרטית, ויש לנו במדינה תחנות טלוויזיה, או תחנת רדיו, שמנצלים את הרישיון שניתן להם כדי להסית לאלימות או לתמוך בהפיכה לא דמוקרטית של נשיא, שנבחר בבחירות כלליות ברוב של 62.89%. מה היינו עושים? נלך יותר נמוך מזה – נניח שאנחנו מדינה דמוקרטית, ויש איזשהו אדם שמדבר מעל במות ציבוריות ומסית לאלימות או תומך בהפיכה אלימה ולא דמוקרטית. האם היינו נותנים לו להתמודד בבחירות לנשיאות?

איפשהו, לנוכח הבחירה של האופוזיציה בוונצואלה להחרים בחירות במקום להשתתף בהן (שלא לדבר על החשדות, שמשום מה לא נראים לי כל כך מופרכים, להתערבות אמריקנית גם בזה), וההתדרדרות שלה לפוטש אנטי דמוקרטי –  שאפילו המועמד לנשיאות מטעמה ב-2006, מנואל רוזאלס (שהיה אגב, מושל של המחוז העשיר ביותר בוונצואלה) היה שותף בו, ואף התנצל ואמר כי עשה זאת ב"רגע של בלבול", דווקא צ'אבז לא נראה לי כמו הצד הכי פחות דמוקרטי בפוליטיקה של המדינה.

***

להגיד לכם את האמת, אני לא בדיוק מבינה מה ארה"ב, או ישראלים לצורך העניין, רוצים להגיד כאן בדיוק, חוץ מדברי צביעות. מדינה כמו ארה"ב, שתומכת בדמוקרטיה כל זמן שתוצאות הדמוקרטיה נראות לה, ואם לא אז אבוי לבוחרים (צריך להגיד לכם על מה מדובר כאן?), או שמוכנה לקדם דמוקרטיה לכאורה באמצעות שקרים, למרות שמראש היה ידוע שהצעד הזה יהרוס את המדינה שבה מדובר, ובינתיים הוא עולה בחייהם של עשרות אם לא מאות אלפי מתושבי המדינה ההיא (גם כאן, צריך לומר על מה מדובר?). 

וזאת בלי להזכיר אפילו את בחירות 2000, או את קנסות ה-FCC, או את צעדי הריגול והמעקב אחרי אזרחי ארה"ב עצמה שמקדם בוש, לפעמים באמצעות החוק, לפעמים בניגוד לחוק, לפעמים מאחורי החוק, או את האג'נדה הכל כך ליברלית שלו להתערב בכל תחום שנוגע לחייו הפרטיים של האזרח, מלידה ועד מוות וכל מה שבאמצע, תוך כדי הפסקת ההתערבות בכל מה שנדרש כדי להגן על האזרח הקטן, כמו מערכת הבריאות, כמו מערכת החינוך (חוץ כמובן מתוכניות התנזרות ותפילה בבית הספר), כמו הכנסות המדינה. מי הוא בכלל שיפתח את פיו ויצפצף בעניין צ'אבז?

וישראל, לישראל יש מה להגיד על סגירת תחנת טלוויזיה? מדינה שמקדמת כרגע חוקים לצנזורה על האינטרנט, חוקים נגד מצעדי גאווה, שהשב"כ שלה מצדיק חקירות נגד אנשים "שפועלים לשינוי אופיה של המדינה"? מדינה שבה לא מדיחים ראש ממשלה כושל כי "הבא יהיה יותר גרוע" או כי "אין טעם"? מדינה שמוכנה לשחק עם חיי אזרחיה העיקר שלא תדבר עם ראש הממשלה הנבחר של שכנתה? ואלו תחנות טלוויזיה "אופוזיציוניות" יש בישראל? איזו אופוזיציה יש בכלל בישראל?

***

ברפורמות השלטוניות של צ'אבז אני לא כל כך מתמצאת. אני רק יודעת שחוץ מהיותו סוציאליסט, הוא גם מקדם את הלאומיות הוונצואליאנית (או איך שלא אומרים את זה), והולך על אג'נדה אנטי-קולוניאליסטית כלל אזורית (אמריקה הלטינית והקאריביים). בינתיים, לולה וקירשנר דווקא נהנים להצטלם איתו באירועים, ומרקסור כבר קיבלה אותו כחבר מלא. והוא גם מאוד נהנה לעצבן את מדינות המערב באמצעות אספקת דלק ונפט לחימום מסובסדים לעניים שלהן באמצעות סיטאגו, אותה חברה שהמשרד של ג'וליאני עשה לה לוביזם בארה"ב. ועוד פרט חשוב – כסף לא חסר לו, בין השאר גם בזכותנו (מלחמת לבנון, 78.40 דולר לחבית, כאילו דה).

במהפכה הבוליברית שלו אני מבינה קצת יותר, ובענייני ההלאמות עוד קצת יותר. בדברים האלו, אני באמת לא מצליחה לראות שום דבר בלתי תקין. הלאמת מגזר הנפט התבצעה דרך שינוי החוזים המועדפים שהעניקו לחברות הנפט הרב לאומיות את השליטה במשאבי הטבע של המדינה, באמצעות ניסוח חוזים חדשים שהופכים את המדינה לבעלת השליטה (לפחות 60%), אך לא מעיפים את החברות הזרות ולא מחרימים את נכסיהן. כל החברות פרט לאחת (קונקו-פיליפס), חתמו על ההסכמים החדשים.

את חברת הטלקום הגדולה במדינה, CANTV, הוא הלאים באמצעות רכישת החלקים ממנה שהיו שייכים לווריזון, עם פרמיה. את חברת החשמל אלקטריסידאד דה קאראקאס הוא הלאים באמצעות רכישת חלקה של החברה האמריקנית AES. לדברי נשיא ומנכ"ל AES, פול האנראהן, "זה היה תהליך הוגן, שכיבד את זכויותיהם של המשקיעים".

מה שאני כן יודעת הוא שעשירי המדינה מתנגדים לו נמרצות, ואילו הציבור הרחב תומך בו נמרצות. ולא בדיוק בו, אלא בעיקר בתוכניות שהוא עושה, כמו למשל רישום והנפקת תעודות זהות במקום על ידי משרדים ניידים לתושבי שכונות העוני, המוני בני אדם שלא השתתפו עד כה במשחק הפוליטי במדינה, או כמו סיוע לעניים להשיג רישום בטאבו של הבית שבו הם חיים כל חייהם, או כמו מימון ניתוחים חינם לקשישים.

***

אני לא חורצת משפט כאן. ברור לי שמצבה של הדמוקרטיה בעולם, לא רק בוונצואלה, אינו מזהיר, ויש הרבה מה לעשות כדי לשפרו. אני גם לא נוטה להאמין לטענותיו של צ'אבז הרבה יותר משאני נוטה להאמין לטענותיה של התקשורת האמריקנית נגדו. זה פופוליסט, וזו מוטה, והאמת תמיד נמצאת איפשהו באמצע. ועם זאת, לפחות אישית, אני מקווה שצ'אבז יצליח במימוש עקרונותיו, ולא יעשה את זה על חשבון הדמוקרטיה, כי אם יש משהו שאני שונאת בעולם הזה, אלו הם השקרים הניאו-קונסרבטיבים. ובכל מקרה, נדמה לי שגם כאן, כמו בכל מצב, עדיף להרחיב את התמונה כדי לקבל מושג קצת יותר טוב על העולם שבו אנחנו חיים.

0 תגובות בנושא “הוגו צ’אבז והטלוויזיה – הצד השני של המטבע

  1. ניתוח מאוד מעניין. תענוג לקרוא צודקת בכל מילה. ישראל סופר צבועה בקטע הזה. כל היום סוגרים תחנות רדיו ערביות בישראל ובשטחים.

  2. אני מסכים שצריך להתיחס בזהירות רבה לטענות של שני הצדדים. מבחינתי זה מספיק שהבחירות היו הוגנות מספיק בכדי לתת לגיטימציה לשלטון של צ'אבס ולמעשים שלו, גם אם האופוזיציה משתמשת בלשון מאוד חריפה לגנות אותם (והרי זו האופוזיציה שנסתה לעשות פוטש כנגד השלטון הנבחר…). עדיין אני באופן אישי חושב שהמדיניות שלו בטווח הטיפה פחות מידי רעה לאזרחי ונצואלה.

  3. בעיית האמינות היא אכן בעיה קשה מאוד (ולא, זה שהוא מרואיין על ידי ה-BBC5 לא נותן לו שום קרדיביליות. מה אתה יודע, אולי הוא מכיר שם מישהו…) (קשה להאמין לאלו מקורות מפוקפקים נופלות אפילו הרשתות הטובות ביותר. לא פלא שרוב אזרחי העולם כבר לא מאמינים לתקשורת). ציינתי כבר בפוסט, שאני לא נוטה להאמין לטענות של צ'אבז יותר משאני נוטה להאמין לטענות של התקשורת האמריקנית. יש לי גם קרובי משפחה שם, שגם לטענות שלהם אני לא נוטה להאמין יותר מדי. מה שרציתי להדגיש כאן הוא שהוויכוח הוא ויכוח אידיאולוגי, ושני הצדדים שלו אינם נקיים, לא מהפרת העקרונות שלהם עצמם, ולא מהפרת זכויות אדם וחופש ביטוי, אגב. מאחר ובישראל מקדמת צנזורת האינטרנט מטעמים של שלום הציבור ומוסריותו יש נטייה להציג את העניין באופן חד צדדי, שטחי ונגוע בבורות, מצאתי לנכון להציג את עמדת הצד השני כפי שהציג אותה, להניח לרגע שטענותיו נכונות ולבדוק מה עולה מזה (תרגיל מחשבתי), להוסיף קצת פרטים לעניין, ולהעלות כמה ספקות. (אתה חושב שזה עונה על הקריטריונים של חתירה תחת אופיה של המדינה? אני ממש מנסה…)

  4. טוב, לא טענתי שהוא מקור בלתי משוחד :), אבל לדעתי הוא לפחות מנסה.

    בכל אופן בתקשורת בארץ אין בכלל שום סיקור של 37% הונצואלים המתנגדים לצ'אבס לפי תוצאות הבחירות האחרונות, אז מסתפקים במה שמוצאים במקרה ברשת (ואם הוא באמת מרואיין על ידי BBC5 אז כנראה שיש לו אזשהו סוג של קרדביליות).

  5. אז זהו, שהוא לא בדיוק הצליח…(ונדמה לי שגם אתה יודע שפעמים רבות יש הבדלים משמעותיים בין האופן שבו משהו מוצג בתקשורת לבין ההתרחשויות מאחורי הקלעים והתוצאות הסופיות של העניין).

    תודה על הלינק.

    (תוספת מאוחרת – סליחה שאני נתפסת לפרטים, אבל התחלתי לקרוא את בלוגו של זה שלינקקת אליו, ועד כה גיליתי טעות עובדתית גסה אחת – צ'אבז שילם קצת יותר מחצי מיליארד דולר על החלק של וריזון ב-CANTV, לא 1.6 מיליארד דולר. זה קצת מוריד את האפקט הדמגוגי שמנסה הבחור לעשות. לא שיש לי משהו נגדו – אני פשוט לא יודעת מי זה, מה המניעים שלו ומאיזה מקום הוא מדבר, ודמגוגיה מהסוג הזה, אפילו אם היא קאונטר-דמגוגיה, די מפריעה לי).

  6. רק בשביל להיות בטוח שהובנתי נכון – האמריקאים התנגדו לפוטש, אחרת ההתנהלות שלהם אחרי שהוא הצליח היא לכל הפחות מאוד מוזרה.

    בכל אופן למי שמתענין אני ממליץ לקרוא את הבלוגר הזה http://daniel-venezuela.blogspot.com/

  7. רוגל – זה מאוד לא ניכר, לנוכח העובדה שהפוסט עסק בספקות ותהיות, והביע תמיכה אך ורק ברעיון המהפכה הבוליבארית, ובעיקר בתגר שהוא קורא על האידיאולוגיה הניאו-קונסרבטיבית, גם בצורות שונות של מימושו על ידי צ'אבז, אבל לא באיש עצמו. בנוסף לכך, הפוסט השתמש בדוגמאות מארה"ב כדי לבחון את השאלה מיהו רודן ומיהו לא, מהי דמוקרטיה ומה לא, עסק רבות במידת הדמוקרטיות של האופוזיציה בוונצואלה, ובמידת הלגיטימיות של ארה"ב או ישראל לצאת להגנת הדמוקרטיה, ובפירוש לא כהצדקה לשום דבר, וציין במפורש שלא מדובר כאן בסוציאליזם גרידא, אלא בסוציאליזם עם מרכיבים לאומיים ואנטי-קולוניאליסטים, שמתבטאים גם בפעילות ברמה האזורית, לא רק המדינתית. כך שהתגובה הקודמת שלך היא לחלוטין מותנית ולחלוטין לא קשורה לעניינים שהועלו בפוסט.

    לא ברור לי איך אתה מגיע למסקנות שלך. גם אני עוקבת אחרי צ'אבז כבר כמה שנים, ואני מגיעה למסקנות אחרות. קובה זה לא המודל שלו, עם כל הכבוד שיש לו לקובה. הוא רחוק מלהיות קומוניסט, והאמת, אני לא ממש רואה איך באמצעות תוכניות ה-empowerment שלו הוא יוצר משהו חוץ מהדבר היחיד שיכול לאפשר את הדמוקרטיה במדינה הזאת. כמובן, שלא בטוח שהוא ילך עם זה עד הסוף ויצרף לזה גם את האלמנט החשוב ביותר – חינוך ביקורתי. כפי שאמרתי שוב ושוב, הדבר המסוכן ביותר בצ'אבז הוא הפופוליזם שלו, שיכול לפגוע בתהליך החיובי הזה שהוא עצמו עושה. בכל מקרה, המונים חסרי פנים, חסרי תעודת זהות, חסרי רכוש וחסרי יכולת השפעה זה יותר דמוקרטי בעיניך? ואני גם לא כל כך יכולה להבין איך בדיוק הפסקת עושק והחזרת השליטה במשאבי הטבע הרווחיים של המדינה לעם זה אסון שעם ממיט על עצמו. למעשה, זו נראית לי כמו התנהגות מאוד רציונלית בתנאי הגלובליזציה הנוכחיים. מה גם שלא זכיתי לתשובה בעניינים האחרים.

    בכוונה כתבתי את מה שכתבתי, על "ההמון הנבער מדעת" וכו', ונפלת ישר לתוך המלכודת. זה המודל הדמוקרטי שלך, "נכריחם להיות חופשיים"? מה שיוצא כאן בסופו של דבר הוא שאני הליברלית, ואתה הלניניסט.

    אף פעם לא מיותר להזכיר שקרים וסילופים. יש לי רק מילה אחת לומר לגבי הטענה שלך – סין. לפחות לפי הפנדמנטלס, נראה שהם די מצליחים בכך. וחוץ מזה, גם הרעיון ששוק חופשי שאפילו לא מציית לעקרונות של עצמו יכול להכתיב ולעצב את העולם באופן שישפר את מצבם של בני האדם הוא רעיון נואל, ואנחנו רואים את תוצאותיו בכל מקום שניסה. לא סתם צ'אבז יכול ליצור בריתות גם עם קירשנר באופן מיוחד וגם עם לולה. הניאו-קונס חשבו שהם יכולים להשתלט על הגלובליזציה. זה מאוד משעשע לראות את התגובות ההיסטריות שלהם והניסיונות הנואלים שלהם לייצר דיסאינפורמציה (ועוד בעולם כל כך רווי בספק) כשהם מגלים שזה לא המצב.

    מרק – ברור שממשל בוש עשה את זה. חשבת שהם יודו בדבר כזה בגלוי? אבל בכל מקרה, זה בכלל לא משנה לטענות שלי. העניין הפנים-ונצואליני הוא הרבה יותר רלוונטי כאן מאשר השאלה האם האמריקנים היו או לא היו מעורבים בפוטש.

  8. האם העובדה שדווקא קראתי, ובעניין רב, את הפוסט עד תומו תהיה השפעה על התגובה שלך? 🙂
    אני עוקב אחרי צ'אבז כבר כמה שנים ואני בהחלט עומד מאחרי התחזית שלא רחוק היום ובונצואלה נראה את הדגם הקובני של גן-עדן להמונים. להבדיל מהנאו-קונס אני לא חושב שארה"ב, או משהוא אחר צריך להתערב (או יכול להתערב ביעילות) , אבל זה לא מונע ממני לזהות את הרעה שההמון בונצואלה ממיט על עצמו.

    כהערת אגב – האם יהיה זה מיותר לציין את שורשי המחשבה הנאו-קונסרבטיבית באידיאולוגיה של השמאל? הרעיון ששלטון מרכזי יכול להכתיב ולעצב את העולם הינו רעיון נואל ואנחנו רואים את תוצאותיו בכל מקום שהוא נוסה.

  9. רוגל, אילו רק היית קורא עד הסוף, או בעצם, קורא משהו מהפוסט הזה חוץ מכמה מילות קוד, אולי היית חוסך מעצמך את התגובה המביכה הזאת, סליחה – הרפלקס המותנה הזה שהפגנת כאן. אגב, טענותיו לגבי הספסרים אינן בלתי מבוססות, ולא רק הטענות, אלא גם התופעה, מוכרת היטב.

    אבל בכל זאת, נניח שאני מתייחסת לרפלקס המותנה שלך להתנגד לכל חשיבה מעבר להתניות של התקשורת המוטה לכיוון מאוד מסויים, בוא נשאל את השאלה הרצינית יותר – מה הופך את צ'אבז לרודן? זה שהוא סגר תחנת טלוויזיה אחת? האם לא היו בחירות דמוקרטיות במדינה, שבהן הוא זכה ברוב של יותר מ-60%? ואם תטען שהיו זיופים, עולה כאן הרלוונטיות של 2000 – האם זיוף הבחירות בארה"ב אז הופך את בוש לרודן? האם בוונצואלה לא היתה אפשרות לקיים אופוזיציה? לא כל כך אפשרי, מאחר והיתה אופוזיציה, אם כי אופוזיציה לא מתפקדת. ומדוע היא לא תפקדה? וכאן יש רשימה ארוכה של תירוצים, ששמענו במקומות רבים בעולם, ולא רק לא דמוקרטיים, אבל בייסיקלי הם בחרו להחרים בחירות במקום להציע אלטרנטיבה, ובחרו להציג רשימת מועמדים מגוחכים (עד רמה של ליצן, אמיתי, לא מטאפורי) מול נשיא בעל אג'נדה שמה לעשות, טובה להמון העם הנבער מדעת שבוודאי לא יודע מה הוא רוצה במדינה. עוד שאלה – כיצד בונים מסורת דמוקרטית במדינה ובאזור שזמן רב מאוד סבלו מקולוניאליזם של חצר אחורית, ממלחמות אזרחים יזומות ומגובות על ידי ארה"ב, ומניצול ועושק של חברות רב לאומיות? האם הפוטש שניסתה האופוזיציה לעשות ב-2002 הוא הדרך לבניית המסורת הדמוקרטית הזאת, או שמא הענקת תעודות זהות וזכות בחירה לאנשים הבלתי נראים ובלתי מורגשים משכונות העוני? או כמו שניסיתי להגיד, קל מדי לצעוק "רודן רודן".  אני באופן אישי סולדת מהפופוליזם שלו, אבל אי אפשר להתעלם מהטענות שהוא מעלה, הצורה שבה הוא מיישם אותן, וההצלחות שהוא נוחל.

  10. ממתי העוולות של ממשל בוש, והצנזורה של הFCC מהוות הצדקה למעשיו של צ'אבז? העובדות הפשוטות הן שחופש הביטוי לא נשמר. מצבם של העניים בוונצואלה הוחמר ומאז החל פיקוח המחירים נרשמים יותר ויותר תופעות של חוסר במצרכי יסוד (אשר אותם מייחס צ'אבז לספסרים, נשמע מוכר? ). במקביל יש גידול בהגירה של כל מי שיכול להרשות לעצמו, החוצה מגן העדן הסוציאליסטי.

    צ'אבז הינו רודן מהסוג שדרום אמריקה ידעה בעבר והנזק שהוא גורם לוונצואלה הולך וגדל. מאחר והוא יושב על מאגרי נפט גדולים יש לו אורך נשימה ארוך יותר, אבל התוצאות יהיו אותן תוצאות. אני רק תוהה על הרפלקס המותנה להגן על דיקטטורים רק בגלל שהם קוראים לעצמם סוציאליסטים…

השאר תגובה