"מרד האקדמאים" היווני

אמנם כבר פרקתי כאן את המגילה שלי על יוון, ובשביל זה קראתי משהו כמו 25,000 מילה (הערכה שמרנית, סביר להניח שפי כמה), אבל כל יום מגלים משהו חדש… ועכשיו בכתבת פרופיל מרתקת לרגל כניסתו של וארופקיס לרשימת 10 הוגי הדעות המובילים השנתית של המגזין prospect.

זה פרופיל ארוך ומרתק למדי, אבל בעיקר תפסה את עיני הפסקה הבאה (תרגום שלי):

"ניצחון סיריזה ביוון מייצג יותר מאשר התקוממות פופוליסטית נגד חמש שנים של צנע מייסר. הוא מציב אתגר אינטלקטואלי בפני כל המבנה החורק של גוש היורו. הוא שואל את השאלה – מי יותר פושט רגל, כלכלת יוון או תגובת גוש היורו? הממשלה החדשה היא במובנים רבים 'מרד אקדמאים', שיש לו השלכות הרבה מעבר ליוון. וארופקיס הוא נושא הדגל האינטלקטואלי של ממשלה שכוללת מספר מרשים של אנשי אקדמיה מקצועיים. בקבינט יש לא פחות משישה כלכלנים, פרופסור למשפטים, פרופסור ליחסים בינלאומיים, מתמטיקאי ופרופסור אמריטוס לפילוסופיה, שספרו האחרון עסק בברוך שפינוזה ולודוויג ויטגנשטיין. לטוב או לרע, זה כנראה הקבינט המשכיל ביותר באירופה. ומשכך, יוון תחת סיריזה היא מבחן טוב לעקרון השמרני שטבע וויליאם פ. באקלי ג'וניור: 'אני מעדיף להישלט על ידי 2,000 האנשים הראשונים בספר הטלפונים של בוסטון מאשר על ידי 2,000 אנשים מהסגל של אוניברסיטת הרווארד'".

זה נראה לי פשוט מבריק, לומר במעשה כזה – הפרדיגמה התיאורטית נשחקה, איבדה קשר עם המציאות ואיבדה את אמון הציבור, ולכן די ברור שטכנוקרטים שחיים לפי הכללים שלה ולא מסוגלים עקרונית לרדת לשורשי העניין זה לא מה שצריך עכשיו, אלא דווקא תיאורטיקנים, רצוי הטרודוקסים, שינסו ליישם תיאוריות אחרות. בקיצור, ההערכה שלי לציפראס (שהוא עצמו, אגב, מהנדס) גדלה עם כל יום שעובר.

והנבואות השמרניות (האנטי אינטלקטואליזם השגרתי והמוכר, שמובא בפסקה האמורה בציטוט של אחד תומך מקארתי נלהב) בד"כ מנסות בכל כוחן להגשים את עצמן, אבל יש לקוות שהבשילו התנאים.

3 תגובות בנושא “"מרד האקדמאים" היווני

  1. תודה רבה יונית! לפני מספר שבועות, לא ידעתי מי זה ורופקיס ועכשיו, אני מעריץ פשוט אותו. בוא נקווה שהוא יצליח לייצב את כלכלת יוון ולבצע את הרפורמות עליהן הוא מדבר, לטובת העם היווני ולטובת הגוש האירופי כולו.

  2. קודם כל, תודה. אני מקווה שזאת באמת חזרה.

    אני נוטה להסכים עם וארופקיס שזה לא עסק פשוט כל כך ולא יכול להיות תחליף, רק השלמה (הוא התייחס באיזשהו מקום לעניין ההתארגנויות הקהילתיות שפורחות ביוון בעקבות המשבר). המערכת הזאת, למיטב הבנתי, כוללת בתוכה מלכודות מוות, ולכן כל שינוי בה צריך להתבצע בזהירות רבה. וארופקיס, למשל, אומר שלדעתו האיחוד המוניטרי, בעיקר כפי שהתבצע, היה רעיון גרוע מאוד, אבל מרגע שהוא קיים – הפירוק שלו לא ישפר את המצב, אלא יהיה בעל השלכות הרסניות מאוד לעולם (הוא מדבר, למשל, על גרסה מודרנית של שנות ה-30 כתגובה ריאלית לפירוק כזה).

  3. איזה יופי שחזרת לכתוב, וכל כך מהנה לקרוא אותך עם התובנות הכלכליות החדשות, אני מאוד התרשמתי מוארופקיס, גם בראיון לטלויזיה הבריטית וגם מההרצאות שלו, הוא רדיקלי במובן הטוב של המילה, לצערי אני חושש שהמערכת כל כך מסואבת, מסובכת ועל סף חידלון, ובייחוד שיטת ייצור הכסף-חוב בבסיסה שאין דרך לשינוי משמעותי אלא דרך התארגנויות מחוץ לעולם הבנקאי-פיננסי -פוליטי.

להגיב על yonit לבטל